שיעור באנושיות / גרסת התיאטרון ל"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" מבוצעת היטב ומוסיפה לסיפור נדבך אלגורי ופיוטי. ביקורת

פורסם ב-29/9/16, מגזין G – גלובס

אוריה יבלונובסקי בתפקיד הממונה. צילום: מיקי נועם אלון, יח"צ סמינר הקיבוצים
אוריה יבלונובסקי בתפקיד הממונה. צילום: מיקי נועם אלון, יח"צ סמינר הקיבוצים

@@

משהו טוב קורה בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים, תחת ניהולו של איציק ויינגרטן. מה שהחל כטפטוף של יוצרים צעירים דוגמת שי פיטובסקי ומאור זגורי, הפך לזרם של יצירות ראויות מהצגות הבוגרים אל הבמות הראשיות של התיאטרון הישראלי. בין אם זו גרסת זגורי ל"המלט" או "קונצרטה לשמונה" בבימויו של דליק ווליניץ', שמצאו במה אוהדת בהבימה; ובין אם זו "על האש", שהפכה לגולת הכותרת בשנה שעברה. הצגת בוגרים מאת ובבימויו של דרור קרן, שזכתה לגרסה מחודשת בקאמרי, ושבסופו של תהליך, הייתה להצגה היחידה של התיאטרון שגרפה פרסים (2) בטקס פרסי התיאטרון האחרון (מתוך 25 מועמדויות).

כעת הגיע תורה של גרסת התיאטרון לספרו של א.ב יהושע "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" מ-2004 (הוצאת הספרייה החדשה), ואם לשפוט על-פי הביצוע של בוגרי הסמינר בבימויו של ויינגרטן, הרי שהקאמרי, שכבר הכליל את ההצגה ברפרטואר הקרוב שלו – עשו עסקה טובה. ביצוע פיוטי, עדין ורב דמיון, שמצליח לעשות את הלא מובן מאליו בכלל, ולהוסיף נדבך על סרט מצוין שהזיכרון ממנו טרי כל-כך. סרטו עטור פרסי האופיר של ערן ריקליס על-פי התסריט של נח סטולמן מ-2010.

הפעם זהו יהושע שלקח על עצמו את העיבוד למחזה, על הבימוי הופקד ויינגרטן, ויחד עם השחקנים הצעירים שמגישים ביצוע קבוצתי מורכב ומוקפד (ראויים לציון אוריה יבלונובסקי בתפקיד הממונה ורפאל עבאס בתפקיד העיתונאי) – התוצאה רחוקה מאוד מהתדמית החובבנית של "הצגת סטודנטים". עיצוב התפאורה (פרידה שהם) חכם ואפקטיבי, עם ארונות משרד מודולריים שמשנים את ייעודם לפי הצורך – פעם פס ייצור במאפייה, פעם ארונות קבורה ופעם בתפקידם הפקידותי בביטוח הלאומי.

הדיאלוגים קולחים ומלאי משמעות, הדמויות זוכות להתעמקות ספרותית כמעט, והנמשל על אותה יוליה – עובדת זרה שקופה, יפהפייה ולא מזוהה שנהרגת בפיגוע בירושלים, מובלת במסע קבורה אל ערבות רוסיה, ופותחת את ליבו הביורוקרטי של הממונה על משאבי האנוש ושל האלמן הקשיש, בעלי המאפייה הוותיקה שבה עבדה כפועלת ניקיון – מהדהד בעוצמה.

ביצוע אנושי שמדגיש היטב את כוחו של התיאטרון לעומת הקולנוע. לא במובן של מי טוב יותר (כי אין דבר כזה), כמו במובן שכאשר שניהם אינם מנסים להתחפש למשהו שהם לא – התוצאות בהתאם. הסרט ידע לספר סיפור ולעשות את זה הכי ריאליסטי שאפשר. ההצגה יודעת לייצר מרחק אלגורי ופנטסטי נוסף, שדרכו הסיפור מקבל מסגרת רחבה יותר, כמעט מיסטית; ובו-בעת, גם לייצר קרבה אל הדמויות ומגע אנושי שמזכיר לנו, הקהל, איפה אנחנו בתוך הבלילה הזאת – ואולי גם להניע אותנו לפקוח עיניים.

@@

מתוך ההצגה. צילום: מיקי נועם אלון, יח"צ סמינר הקיבוצים
מתוך ההצגה. צילום: מיקי נועם אלון, יח"צ סמינר הקיבוצים
מודעות פרסומת

2 מחשבות על “שיעור באנושיות / גרסת התיאטרון ל"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" מבוצעת היטב ומוסיפה לסיפור נדבך אלגורי ופיוטי. ביקורת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s