“קיץ במריאנבד” בגשר מחזירה לחיינו את שמחת החיים היהודית-בורגנית שהייתה פעם באירופה

פורסם ב-25/5/17, מגזין G – גלובס

קיץ במרינבאד- כל השחקנים- רדי רובינשטיין (Large)
קיץ במריאנבד. צילום: רדי רובינשטיין, יח"צ גשר

@@

"קיץ במריאנבד", שעולה בימים אלה בגשר, היא קומדיה מענגת. ממתק של תיאטרון. היא מצחיקה, חיה, מרהיבה בנראות שלה ומשוחקת נפלא – והאמת שאפשר היה לחתום כאן וזה היה יופי של דבר. ובכלל, מי צריך יותר מאשר בידור משובח בלילות הקיץ המהבילים שמתרגשים עלינו. אבל אז הגיע אקורד הסיום שלה ובין רגע הקפיץ את ההצגה לספרה אחרת. שורה אחת בלבד, האחרונה במחזה ולא במקרה, שמפלחת את הנשמה כמו חץ קפוא: "במריאנבד עולם מופלא שאבד לעד". המסך יורד, והנה בין רגע כל הכיף הזה, כל החיים האלה שמילאו את הבמה, עם הלשון הציורית והצבעונית כל-כך של שלום עליכם, הדמויות הססגוניות שהוא רקח, האהבות, התשוקות והמיניות, נחווים פתאום כצביטה שמשאירה מקום למחשבה וחלל גדול למלא. והרי היו חיים באירופה, חיים יהודים, והם היו שמחים ומלאים בכל טוב, לפני שהעולם התהפך עליהם. הווי יהודי לייט, בורגני, בועט ותוסס – כזה "ששותים בו כמו הגויים, שרוקדים בו כמו הגויים, אבל שאוכלים בו… כשר". נגיד.

זה עולם יהודי שהושמד, אבל לא רק פיזית, אלא גם תודעתית: הוא נמחק מן הנרטיב המכונן משם ואלך. מיתוס היהודי החדש, אותו צבר שרירי שנבנה לתפארת מדינת ישראל, נחוש היה להתנער מכל סממן של גלותיות, וכפועל יוצא מכך, את הייצוג של היהודי הגלותי הפך לכזה שנצרך מבעד לתמונות מהגטאות ומהמחנות. יהדות של ימי זיכרון ופריזמה שואתית שחלילה לערוג אליה. ואם כבר קמצוץ נוסטלגיה לעולם שהיה באמת, זו התמצתה בהצצות עגנוניות אל הקהילות הדתיות והמסוגרות, שם התבדלו וחיו בנפרד מן הגויים. הבורגנות מצדה, זו הרב-תרבותית שהתערבבה לה בגויים, נותרה מאחור על מנת שאירופה המודרנית והבוגדנית תישאר גם היא מאחור.

מריאנבד היא מסמליה של אותה בורגנות. זהו שמה הגרמני של עיירת המרחצאות והמרפא מריאנסקה לאזנייה שבצ'כיה, ואליה היו מגיעים בחודשי הקיץ היהודים הבורגנים מקהילות הערים הגדולות – ורשה, קרקוב, לבוב וקייב. הם הגיעו לנפוש, לפרוק עול, להתחדש, לחיות וגם לבגוד. ואם יש דבר ש"קיץ במריאנבד" עושה, מלבד להצחיק, הוא להחזיר משהו מהכבוד לאנשים האלה. לא בפאתוס, כי אם בפשטות ובאנושיות. היו שם רופאים, עורכי דין, סוחרים, שדכנים, פאשניסטיות ודון ז'ואנים – קהילות ענק. חלק מהם ברחו לארץ, אחרים למדינות אחרות, רובם המכריע נרצחו, והנה הם חוזרים לחיים, לחיינו. גם אם לרגע קט בלבד.

זו הלשון הססגונית של שלום עליכם, והיידיש שמתגנבת לה מעת לעת וכמו מדגדגת את בלוטות הזיכרון, במחזה שעיבדה במיומנות נגה אשכנזי על–פי רומן מכתבים שלו "מרינבאד" – ואשר מצליח לרחף לו בזמן ובמרחב ולגרום למכתבים הארכאיים הללו לנוע בקצב האימייל והווטסאפ. וזו התפיסה הבימתית האסתטית של אמיר וולף, שאחרי "רוח התיאטרון", הצגת הילדים המאוד מומלצת שהוא ביים בגשר, נדמה כי מוצא את רוח התיאטרון שלו לפעול באמצעותה. אם בעבודות מוקדמות שלו הוא ניסה לשלב בין כישוריו כבמאי קולנוע (כתב וביים לאחרונה את הסרט "ציפורי חול") לבין עבודת התיאטרון – נדמה שהוא למד למצוא את הייחוד בכל אחת מן הפלטפורמות ולהתמקד בחוזקות שלה.

וזה עובד היטב: ב"קיץ במריאנבד" הוא מנצח הן על התפאורה המושקעת של אדם קלר, שמילא את הבמה במכתבים ובשלל רעיונות ויזואליים מקסימים, והשכיל גם לתת בה עומק שבה משתמש הבמאי על מנת לנוע בין העיר לעיירת הנופש; והן על צוות שחקנים מרשים, שמרכיבים יחדיו פסיפס משובב נפש. כולם ממלאים היטב את תפקידם בפאזל: דורון תבורי בעוד תפקיד נפלא כקשיש יהודי שנשוי לפרגית צעירה. רוני עינב שובה-לב כאותה צעירה קפריזית, שיחד עם כרמל קנדל בתפקיד מהמרת כפייתית, גונבות את ההצגה לא אחת. דור מיכאלי, הלל קפון ופאולו מואורה מחופשים לבנות כעורות, ועושים את זה עם כל הג'סטות המתבקשות. ליליאן רות ואלכס סנדרוביץ’ מעולים כשדכן וכאם המחפשת שידוך לבנותיה. אלון פרידמן ונטע שפיגלמן מצוינים כרגיל, הפעם כזוג – היא בהיריון ונשארת בוורשה ללדת, הוא נוסע להוריד את הכרס בחופשה. סשה דמידוב חוזר אל הדמות המתיילדת שהוא כל–כך מחבב כדון ז'ואן דמיקולו. הנרי דוד סמכותי כדון ז'ואן של ממש. וישנם גם ויטלי פוקס, אנג'לה שטיינגרט וסבטלנה דמידוב – כולם ראויים לציון. וכמובן גם בוריס זימין, שמנגן על הפסנתר, על הבמה, ואמון גם על מחלקת הקלאס. בכל זאת, פעם הייתה קולטורה.

@@

קיץ במרינבאד-רדי רובינשטיין 2
סשה דמידוב עם דור מיכאלי, הלל קפון ופאולו מואורה כאחיות. צילום: רדי רובינשטיין, יח"צ גשר
מודעות פרסומת

מחשבה אחת על ““קיץ במריאנבד” בגשר מחזירה לחיינו את שמחת החיים היהודית-בורגנית שהייתה פעם באירופה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s