"מלך הכלבים" מאפיוזי ואלים כמו שעירד רובינשטיין אוהב, אלא שהפעם הוא לא מוצא את החיבור הרגשי

רון שוורץ, מוסף G – גלובס. פורסם ב-26/10/17

מלך הכלבים3 צילום רדי רובינשטיין
"מלך הכלבים". צילום: רדי רובינשטיין, יח"צ בית ליסין

@@

החיבור בין הבמאי-יוצר עירד רובינשטיין ובין תיאטרון בית ליסין, רחוק מלהיות טריוויאלי. ההצגות שלו, על סגנונו האפל והבלתי מתפשר, זכו אומנם לעדנת המבקרים בשנים האחרונות (כולל כאן – ולא אחת), אולם הן רחוקות היו מלהיות קופתיות. סוגיה שהופכת אותן טריקיות לתיאטרון כמו בית ליסין שאינו מחזיק (לעת עתה) באולם קטן יותר, שאותו הוא יכול לייעד להצגות מסחריות פחות, בדומה לקאמרי ולהבימה, או שממילא הנפח שלו מצומצם יותר כמו במקרה של החאן. בבית ליסין המספרים מדברים – והנה כך, רק לפני שבועות ספורים יכול היה התיאטרון להתגאות בכך שארבע מתוך עשר ההצגות הנצפות ביותר בארץ ל-2016 הן שלו, לרבות המקום הראשון (הקומדיה "המוגבלים" שבה צפו למעלה מ-125 אלף איש ב-202 הרצות). לכל אחת מן ההצגות הללו הוא מחזיק בממוצע של כ-600 צופים לערב – לא עניין של מה בכך, ולא במקרה אלה הן בעיקר קומדיות שמרכיבות את העשירייה הפותחת לצד מחזות הזמר. את "הר לא זז", למשל, שרובינשטיין העלה בבית ליסין באותה השנה לא תמצאו שם, אבל כן תמצאו אותה לחילופין קוצרת פרסים עבורו בטקס פרסי התיאטרון האחרון (שלושה במספר).

גם את "מלך הכלבים" שעולה בימים אלה בבית ליסין, קרוב לוודאי שלא תמצאו בעשירייה המסחרית הפותחת בשנה הבאה, אף שהפעם לאו דווקא משום שהיא אינה מכוונת לשם מלכתחילה. רובינשטיין, ואת זה ראינו השנה בסאטירה המעולה "במנהרה" בתיאטרון גשר, דווקא מנסה לפזול יותר אל המכנה המשותף הרחב יותר. במקרה של "במנהרה" זה לא בא על חשבון האיכות – בין היתר הודות לרועי חן שחיבר מחזה נהדר. ב"מלך הכלבים", עיבוד ל"מוטקה (מאטקע) גנב" מאת הסופר היידישאי שלום אש, שרובינשטיין כתב עם יואב שוטן-גושן (ששיתף עמו פעולה בעבר גם ב"מר ורטיגו" האפלולי בגשר) – משהו מתפספס. את ההצגה, שבבסיסה טמון סיפור מאפיוזי ואלים כמו שרובינשטיין כל-כך אוהב, הוא מעביר מסרקות כה רבות של עידון, עד שהוא הולך בה לאיבוד.

התוצאה היא מחד מאוד אסתטית, אבל מאידך גם כזאת שאפשר לפשט ולומר שהיא מסוגננת הרבה יותר מדי, ומנסה לחפות דרך הבימוי הווירטואוזי על כל השאר. הן על המחזה שמתפתח בקווים צפויים ונטול ברקים, הן על דיאלוגים בינוניים, והן על הדמויות שאינן מקבלות (וחלקן לא לוקחות) את ההזדמנות ללכת עד הסוף. רובינשטיין הוא אסתטיקן וכמה מן התמונות שהוא מייצר בעלות נופך קולנועי ממש, אבל החיבור ביניהן לוקה בחסר והתוצאה – הרבה צורה ומעט תוכן, בדמות חיבור רגשי למי מן הדמויות.

מלך הכלבים1 צילום רדי רובינשטיין
אגם רודברג ושלומי טפיארו. צילום: רדי רובינשטיין, יח"צ בית ליסין

@@

הדבק של המחזה אמור לבוא באמצעות דמותו של מוטקה. בן למינקת ענייה, שחלב אמו נגזל ממנו בילדותו לטובת ילדי עשירים. כשחסך עמוק פעור בתוכו, הוא גדל להיות גנב קטן, מתגלגל להיות פושע גדול, ואז גם ה-פושע של העיר וורשה, תוך שהוא מפעיל בה בית זונות משגשג. במאמר מוסגר אומר שהבחירה להאיר זרקור על הקהילה היהודית של פולין 1916 ולא מבעד לעיני השטעטל היא יותר מראויה. כמו במקרה של "קיץ במריאנבד" המקסימה שרצה בימים אלה בגשר, יש בחזרה אל הבורגנות היהודית-אירופית, הרבה מן הבשלות. הווה אומר, לא עם סגולה ולא נעליים, אלא עם ככל העמים עם פושעים יהודיים וזונות יהודיות וגם לקוחות… יהודים ולא יהודים. אז כמו היום.

אלא שמוטקה, שבהצגה שבה צפיתי שוחק על-ידי שלומי טפיארו (ברוטציה על התפקיד עם תום חגי), אינה מתפתחת לדמות סוחפת. הוא אומנם יעשה את המהלך הסנדקי הקלאסי וינסה לזנוח את עולם הפשע לטובת האהבה הנקייה (אגם רודברג בתפקיד חנה), אבל "ההתעגלות" של הדמות לא באמת מתרחשת. טפיארו מגיש את מוטקה שלו כריזמטי ובוטח, אבל גם חד-גוני, מנוכר רגשית וכזה שהלב אינו שש לצאת לקראתו.

הניסיון הנוסף של רובינשטיין "להדביק" את התמונות ולייצר זיקה ביניהן בא באמצעות פסקול המורכב משיריו של לאונרד כהן בביצועים חיים של שחקני ההצגה. זה רעיון יפה, שבא לטעון את הבמה במשמעות הכוהנית המופלאה, אבל הביצועים אינם אחידים ברמתם, וגם הוא אינו מגיע לכדי מיצוי הפוטנציאל הטמון בו.

כן ראויים לציון שני השחקנים שמספקים את הפן הקומי של ההצגה: יובל ינאי, שזו הצגה שנייה שלו בבית ליסין אחרי שנים רבות בגשר, וגיל וסרמן שתמיד מצוין. וכן שרי שימחוב הצעירה והאקרובטית בתפקיד הזונה מרי, שכבר אפשר לסמן כמועמדת חזקה לפרס השחקנית המבטיחה של השנה בטקס פרסי התיאטרון הבא.

@@

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s